פסק-דין בתיק ת"א 6610-02-1

התובע בתביעה העיקרית הוא קבלן שיפוצים וחשמלאי מוסמך (להלן - התובע).

נתבע 1 בתביעה העיקרית עוסק בתחום האופנה (להלן - נתבע 1). לצורך ניהול עסקו שכר נתבע 1 חנות ברחוב גרוזנברג 2, תל-אביב (להלן - החנות). על רקע היכרות קודמת, שכר הנתבע את שירותי התובע לביצוע עבודות שיפוץ בחנות.

נתבע 2 בתביעה העיקרית מנהל עסק בשם "גרוסקופף י. אדריכלות והנדסת בניין" ומשמש כיועץ הנדסי (להלן - נתבע 2).

עבודות השיפוץ כללו עבודות חשמל, התקנת מטבח, עבודות אינסטלציה, הריסת קירות והצבת חיזוקים.

התובע המליץ לנתבע 1 על נתבע 2, כדי שהאחרון יבצע עבורו תכנית להרחבת החנות. בסוף חודש אוקטובר 2008, הגיש נתבע 2 תכנית והתובע החל בביצועה.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי עם ביצוע ההריסות, שקעה תקרת החנות והחלו להיווצר סדקים בקומה שמעליה. אחד השכנים, מר יניב קייזרמן, פנה לעירייה אשר הוציאה צו להפסקת העבודות.

לטענת התובע, עם סיום העבודות, פנה לנתבע 1 על מנת שישלם את שכרו, אך זה סירב לשלם עבור עבודות השיפוץ, בסך של 78,675 ש"ח. סכום זה תובע עתה התובע בתביעה העיקרית.

לטענת נתבע 1, התובע הוא שהפר את ההסכם בין הצדדים, נהג ברשלנות חמורה והפר חובה חקוקה. לטענתו, התובע היה אחראי על הריסת הקיר ועל ביצוע החיזוקים בהתאם להוראות מהנדס מורשה מטעמו. התובע הציג בפניו את נתבע 2 כמהנדס עמו הוא נוהג לעבוד, על אף שאינו כזה. לטענת נתבע 1, עד לאירוע הקריסה, לא פגש את נתבע 2.

לטענת נתבע 1, הסדקים נגרמו כתוצאה מביצוע רשלני של עבודת הריסת הקיר או ביצוע רשלני של החיזוקים או ביצוע רשלני של התכניות על ידי נתבע 2, שהובא על ידי התובע. לטענתו, נגרמו לו נזקים נרחבים בגינם הגיש תביעה שכנגד, נגד התובע ונגד נתבע 2, על סך 105,734 ש"ח.

נתבע 2 הגיש תביעה שכנגד נגד נתבע 1 בגין שכר טרחתו, על סך 10,000 ש"ח. נתבע 1 הגיש הודעה לצד שלישי נגד התובע.

דיון

עם ביצוע הריסת הקיר שקעה תקרת החנות, ובעקבות זאת נגרמו נזקים לשתי הדירות בקומה העליונה. השאלה הראשונה אותה יש לבחון היא, האם יש להטיל את האחריות לכך על כתפי התובע, נתבע 1, נתבע 2 או על יותר מאחד מהם.

אין ספק, כי מי שערך את התכניות לביצוע התמיכה, אחראי לנזקים אשר נגרמו, כתוצאה מליקויים בתכנון. עם זאת, יש לבחון את טענת נתבע 2, כי התוכניות אשר הוזמנו ממנו, התייחסו לעבודות הריסה בהיקף מצומצם יותר מהיקף העבודות אשר בוצע בפועל.

לטענת נתבע 2:

"...מר תורג'מן ו/או מר דוד חיים פעלו בניגוד לתכנון המוזמן שהוזמן אצלי ולתוכניות שנמסרו למר תורג'מן כאשר הסירו בקיר הראשון את כולו עד לגובה התקרה, דהיינו לא ברוחב של 3 מטרים אלא לכל אורכו ברוחב של 7.05 מטר ולא עד לגובה 2.1 מטר אלא עד למלוא גובה התקרה, ובקיר הפנימי את כולו עד לגובה התקרה. הסרה זו של הקירות עד לתקרה לכל גובהו של הקיר (כ - 370 ס"מ) נעשתה תוך הסרת הקורה בגובה 210 ס"מ ועקב כך החלשה של התקרה. ביצוע העבודות נעשה ללא ידיעתי וללא שניתנה לי הודעה על כך שהעבודות החלו. במסגרת עבודתי השוטפת אני מפקח גם על ביצוע עבודות" (סעיף 9 לתצהיר).

נתבע 1 מכחיש את גרסת נתבע 2 ומתצהירו עולה, כי מלכתחילה הוזמנה הריסת הקיר כולו.

על פי גרסת התובע בכתב התביעה המקורי ובכתב התביעה המתוקן, כבר בשלב מוקדם דובר על הריסת 7 מטר ולשם כך, הפנה התובע את נתבע 1 לנתבע 2 (סעיף 6.א לכתב התביעה המקורי והמתוקן). בתצהיר התובע, השתנתה גרסתו, והוא הצהיר, כי "לאחר שהנתבע 2 הכין את תוכניות השיפוץ לפי הוראותיו של הנתבע 1, קרי שבירת 3 מטר מהקיר וטרם תחילת הריסת חלק מהקיר בחנות, פנה אלי הנתבע 1 ושאל אותי האם ניתן לשבור את כל הקיר (7 מטר). אמרתי לו שאני לא מוסמך לייעץ בעניין. ביחד איתנו נכח גם הנתבע 2 והנתבע 1 התייעץ איתו בעניין זה. רק לאחר שהנתבע 1 טען בפני כי הנתבע 2 אישר לשבור את כל הקיר, התחלתי בעבודות הריסת הקיר" (סעיף 7.א. לתצהיר).